- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בש"פ 506/13
|
בש"פ בית המשפט העליון |
506-13
29.1.2013 |
|
בפני : ע' פוגלמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל עו"ד אבי וסטרמן |
: פלוני עו"ד יפעת סיל |
| החלטה | |
לפניי בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) בצירוף סעיף 10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער) בארבעים וחמישה ימים.
נגד המשיב, קטין כבן 15, הוגש כתב אישום המייחס לו, יחד עם שניים אחרים, עבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, חבלה בכוונה מחמירה, החזקת סכין והפרת הוראה חוקית. כמתואר בכתב האישום המתוקן, בחודש נובמבר 2011, סמוך לשעה 01:00, ישב המשיב יחד עם שני חבריו סמוך לביתו של המתלונן, והשלושה שוחחו בקול רם. באותה עת חזר המתלונן לביתו, העיר למשיב ולחבריו כי הם מרעישים, וביקש מהם להנמיך את קולם. בתגובה, הפילו המשיב וחבריו את המתלונן לרצפה, היכו אותו באגרופים ובעטו בו בכל חלקי גופו. לאחר שהמתלונן היכה אף הוא את המשיב ואת חבריו, ניגש המשיב לביתם של חבריו, ונטל מן המטבח סכין חדה. המשיב שב למקום האירוע ודקר את המתלונן בחזהו, ולאחר מכן נמלט מן המקום. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן פציעות שונות, והוא נזקק לאשפוז בבית חולים. עוד הואשם המשיב בכך שנוכחותו במקום האירוע היוותה הפרה של תנאי מעצר בית שבו היה נתון בתיק אחר שהתנהל נגדו.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו. ביום 6.12.2011 הורה בית המשפט המחוזי לנוער בבאר-שבע (כב' השופט א' אינפלד) על מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת. בית המשפט מצא כי נגד המשיב עומדת עילת מעצר כפולה: הן מסוכנות העולה מכתב האישום הנוכחי, הן עצם ההפרה של תנאי השחרור שנקבעו בגין כתב אישום קודם. כן עמד בית המשפט על כך שהמשיב הפר את האמון שניתן בו, ובכך הקשה עד מאוד על האפשרות לשחררו לחלופת מעצר. הדיון בעניינו של המשיב נדחה למתן תסקיר משלים. לאחר שנתקבל תסקיר שירות המבחן, אשר המליץ על שילובו של המשיב במסגרת חוץ-ביתית מתאימה, הורה בית המשפט ביום 13.12.2011 על שחרור המשיב לחלופת מעצר זמנית בבית דודיו, בתנאי מעצר בית מלא, עד שתמצא לו חלופה חוץ-ביתית. בתוך כך נתקבלה חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו של המשיב, שלפיה הוא סובל מבעיות התנהגות והפרעות קשב וריכוז. לאור זאת המליץ הפסיכיאטר המחוזי על שילובו של המשיב במסגרת טיפולית סגורה. ביום 1.2.2012 הודיע שירות המבחן כי ניסיון לשלב את המשיב בהוסטל אשר ישמש כחלופת מעצר לא צלח, שכן המשיב לא הביע נכונות להשתלב במסגרת זו - ולכן לא התקבל אליה. ביום 29.2.2012 הגיש שירות המבחן עדכון בעניינו של המשיב, ובו המליץ להקל בתנאים המגבילים שהוטלו עליו. זאת, נוכח כך ששירות המבחן צפה כי יידרש פרק זמן של למעלה מחודשיים עד לקליטתו של המשיב במעון, אשר יהווה עבורו מסגרת חוץ-ביתית. להמלצה זו ביקשה להצטרף באת-כוחו של המשיב. ביום 1.3.2012 נעתר בית המשפט לבקשה זו. ביום 16.4.2012 אישר בית המשפט את קליטתו של המשיב במעון האמור. ביום 13.6.2012 התקבל עדכון משירות המבחן שלפיו הופסק הליך ההסתכלות במעון אליו נשלח המשיב, בשל אירוע אלימות שבו היה מעורב. עקב כך הורה בית המשפט על קיום דיון בעניינו של המשיב. משלא הביע המשיב נכונות להשתלב בהליך טיפולי-שיקומי מחוץ לכותלי בית המעצר, הורה בית המשפט ביום 9.7.2012 על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, תוך שנשמרה לו הזכות לפנות שוב לבית המשפט ככל שתשתנה עמדתו בעניין פנייה למסלול שיקומי.
משלא הסתיים משפטו של המשיב במהלך ששת חודשי המעצר הראשונים, הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה להארכת המעצר בארבעים וחמישה ימים נוספים. בהמלצת בית משפט זה (השופט צ' זילברטל), שניתנה בין היתר בהתחשב בגילו הצעיר של המשיב ובדברי באת-כוחו שלפיהם נראה כי הוא מבין עתה טוב יותר את הצורך בהשמת גבולות ובשינוי דרכיו, הסכימו הצדדים כי מעצרו של המשיב יוארך, כמבוקש, בארבעים וחמישה ימים; וכי יוגש תסקיר משלים בעניינו עד ליום 24.12.2012, ומיד לאחר מכן יקיים בית המשפט המחוזי דיון במסגרת עיון חוזר בהחלטה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים (בש"פ 8875/12 מדינת ישראל נ' פלוני (11.12.2012)). למרבה הצער, בשל תקלה לא קיבל שירות המבחן את החלטת בית המשפט האמורה ועל כן לא הוגש התסקיר כאמור לבית המשפט המחוזי, אלא נמסר לידיי רק בדיון שהתקיים לפניי ביום 28.1.2013.
מאחר שמשפטו של המשיב טרם הסתיים, מונחת לפניי בקשה נוספת של המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים נוספים. המדינה מדגישה את המסוכנות הנשקפת מהמעשים המיוחסים למשיב, אשר היתה כרוכה בהם אלימות שהסלימה עד כדי דקירת המתלונן אף שלא נשקפה למשיב סכנה ממנו. עוד עומדת המדינה על כך שיש לייחס למשיב מסוכנות משום שהעבירות בהן הואשם בוצעו אגב הפרת הוראה חוקית; ונוכח זאת שחרף גילו הצעיר, הוגשו נגדו עד עתה שמונה כתבי אישום שבהם הואשם, בין היתר, בתקיפה, גניבה, פריצה לרכב ואיומים. המדינה מציינת כי עד כה סירב המשיב לשתף פעולה עם רשויות הרווחה לשם קליטתו בהליכי טיפול, ובנסיבות אלה סבורה היא כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב בדרך של שחרורו לחלופת מעצר.
באת-כוחו של המשיב מתנגדת לבקשת המדינה להותיר את המשיב במעצר. בדיון שהתקיים לפניי ציינה באת-כוחו של המשיב כי קצב התקדמות ההליכים בעניינו איננו משביע רצון, ולטענתה המחדל בהקשר זה אינו רובץ לפתחו של המשיב. באת-כוחו של המשיב אף ציינה כי במהלך שהותו של המשיב במעון עשה הוא כברת דרך משמעותית בהיבט הטיפולי, ואף היה נכון לקחת על עצמו מטלות שונות. על כן ביקשה כי המשיב ישוחרר לחלופה בפיקוח הוריו, הכוללת איזוק אלקטרוני. גב' מרדר, נציגת שירות המבחן לנוער, התייצבה אף היא לדיון והציגה לפניי את עמדת השירות, אשר פורטה בהרחבה בתסקיר מפורט שנערך ביום 27.1.2013. שירות המבחן עומד על כך שהמשיב היה יכול להיתרם ממסגרת טיפולית חוץ ביתית, אך הוא נעדר מוטיבציה ללכת בדרך זו ולכן אין בידי השירות להציע חלופת מעצר.
לאחר שבחנתי את הבקשה ואת הצרופות לה, ושמעתי את הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, באתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל. כידוע, הכלל הקבוע בסעיף 10יב לחוק הנוער הוא כי נאשם קטין אשר היה נתון במעצר שישה חודשים והכרעת הדין בעניינו טרם ניתנה, ישוחרר ממעצר. הארכת מעצר מעבר לשישה חודשים היא משום חריג לכלל זה. בהחלטה כגון דא נדרש בית המשפט לאזן בין זכותו של הנאשם הקטין לחירות, לבין אינטרס הציבור בשמירת ביטחונו ובניהול הליך פלילי תקין (בש"פ 5433/12 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 6 (16.7.2012)). בשיטתנו המשפטית, כאשר מדובר בנאשם קטין, בית המשפט אף מצווה לבצע בדיקה דקדקנית ומוקפדת בניסיון להשיג את מטרות המעצר בדרך של חלופה, שכן בעניינו של קטין יש להעניק דגש מוגבר לשיקול השיקומי (בש"פ 6502/10 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 5 (13.9.2010)). ואולם, גם קטין אינו חסין ממעצר, שהרי המסוכנות הנודעת ממנו אינה פחותה בהכרח מזו שנלמדת מבגיר. כפי שציין השופט (כתוארו אז) מ' חשין בבש"פ 7103/00 פלוני נ' מדינת ישראל (10.10.2000), "אבן אשר ידה אותה נער בן 15 פגיעתה רעה לא פחות מאבן אשר ידה אותה איש מבוגר". ערכי תיקונם ושיקומם של קטינים, חרף חשיבותם הרבה, אינם ניצבים כשיקול יחיד ובלעדי במערך השיקולים הכולל (בש"פ 1651/05 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (8.3.2005)). על כן, לעיתים תישלל גם חירותו של קטין, וזאת כאשר לא ניתן לתת בו אמון משום שמעשיו החוזרים ונשנים מעידים כי הוא אינו ירא את החוק ואינו מבין את משמעותו (בש"פ 3537/05 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 4 (17.4.2005)).
המשיב בעניינו, עול ימים, כבר הספיק לקשור עצמו לשורה ארוכה של אירועים פליליים. עד עתה נטו בתי המשפט להשתדל לבכר גישה שיקומית ומקלה כלפיו, אך נראה כי הדברים נופלים על אוזניים ערלות. מתסקיר שירות המבחן העדכני בעניינו עולה כי המשיב הפגין ומפגין חוסר מוטיבציה להשתלב בהליך טיפולי או במסגרת מוסדית. מאז מעצרו מצוי המשיב בסכסוך עם נערים אחרים, היה מעורב באירועי משמעת ונמצא עם דוקרן על גופו. נוכח דברים אלה מסקנת שירות המבחן לנוער בעניינו היא כי אף שלמשיב היתה יכולה להועיל מסגרת טיפולית חוץ-ביתית בעלת גבולות ברורים, בשילוב עם טיפול תרופתי ורגשי - הוא נעדר מוטיבציה להשתלב במסגרת שכזו. כאן המקום להזכיר כי ביום 12.6.2012 הורשע המשיב בחמישה כתבי אישום המייחסים לו עבירות של נסיון גניבה מתוך רכב, פריצה לרכב, גניבה מתוך רכב, חבלה במזיד, תקיפה, איומים, הטרדת עד, תקיפת עובד ציבור והתנהגות פרועה במקום ציבורי. ביום 3.12.2012 הודה המשיב בשלושה כתבי אישום נוספים המייחסים לו עבירות תגרה, העלבת עובד ציבור והיזק לרכוש במזיד. טיעונים לעונש יישמעו ביום 19.2.2013. בנסיבות אלה לא מצאתי כי ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב על דרך שחרורו לחלופה. בצד זאת יש לציין כי עד כה התנהלו הדיונים בתיק בקצב סביר, ועתה אף נראה סיום המשפט באופק, שכן התיק קבוע ליום 17.2.2013 לסיום פרשת התביעה ופרשת ההגנה.
על רקע המסוכנות הגבוהה אשר נשקפת מן המשיב, אין מנוס מהארכת מעצרו פעם נוספת. עם זאת, יש להותיר את דלת בית המשפט המחוזי לנוער פתוחה עבורו, וככל שישנה המשיב מדעתו ויהיה נכון לעשות מאמץ להשתלב במסגרת טיפולית, רשאי הוא להגיש בקשה לעיון מחדש לבית המשפט המחוזי לנוער, שיפעל כחכמתו.
אני נעתר אפוא לבקשה, ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים נוספים החל מהיום, 29.1.2013, או עד למתן פסק דין בת"פ 10414-12-11 בבית המשפט המחוזי לנוער בבאר-שבע, לפי המוקדם מביניהם.
ניתנה היום, י"ח בשבט התשע"ג (29.1.2013).
|
ש ו פ ט |
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. כב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 begin_of_the_skype_highlighting 077-2703333 ללא תשלום end_of_the_skype_highlighting ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il
התקשר
שלח SMS
הוסף ל- Skype
נדרש אשראי Skypeללא תשלום דרך Skype
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
